סיכום העבודה

סיכום העבודה 

עבודתי עוסקת בנושא תופעת העיתונות החוקרת במדינת ישראל . אחד מהתפקידים של תקשורת ההמונים בחברה דמוקרטית הוא להיות "כלב השמירה" של הדמוקרטיה". התקשורת תפקידה לחשוף ליקויים ושחיתויות של השלטון, לשם כך לעיתונאים יש חסינות עיתונאית ונגישות למקורות מידע כדי למצוא את החומרים המתאימים ולהביאם לסדר היום הציבורי בשם זכות הציבור לדעת. 

מדברי מרדכי גילת מבכירי התחקירנים בישראל ( "סיוטו של כל עיתונאי"- 2004)

"כלב השמירה הזה של הדמוקרטיה הוא הצד השני של המטבע בפרשת התאבדותו המצערת של המהנדס יצחק הרשקוביץ. אין דמוקרטיה בלי עיתונות חוקרת, זהירה אבל אמיצה. אין דמוקרטיה בשום מדינה – ודאי לא בישראל, שרשויות השלטון בה נגועות ברקב ובסיאוב – בלי תקשורת חושפת ומבקרת. בלי עיתונות כזאת לא היו נחשפים מעשי מרמה, שוחד ורשלנות מחרידים בבתי חולים, במערכת הביטחון, במערכת החינוך ואפילו במערכת בתי-המשפט. העובדה הזאת אינה שנויה במחלוקת."

שאלת המחקר: מהן הדילמות של עיתונאי חוקר בישראל?

דילמת המחקר: נאמנות מקצועית לעומת לחצים ואילוצי עיתון ועיתונאי.

בסקירה הספרותית הרחבתי על עיתונות חוקרת מהי , על חשיבותה, על עבודת העיתונאי החוקר על השלבים של התחקיר. מתוך הכתבה של מרדכי גילת למדתי כי  עיתונאים חוקרים מהווים מקור לתלונות של "הקורבנות" כי העיתונאים יכולים לחשוף את העוולה של "הקורבן" לציבור.

בנוסף הבאתי תגובות של עיתונאים ועוד אנשים שהשתתפו בכנס אילת לעיתונות ( 2012) פאנל תחת הכותרת "מדוע מת התחקיר העיתונאי".

(רביב דרוקר, רן רזניק מ"ישראל היום"; גולן יוכפז, איש גלי צה"ל וחדשות 2; מוטי שקלאר, לשעבר מנכ"ל רשות השידור; יעקב שחם, יו"ר ועדת הטלוויזיה של מועצת הרשות השנייה; והעיתונאים אבנר הופשטיין ומיקי רוזנטל)

 להלן מסקנות מתוך דברי עיתונאים חוקרים בישראל על הדילמות של עיתונאי חוקר מנקודת מבטם: 

·   ·        כוחה של העיתונות החוקרת ומעמדה יורד בעיני הציבור ויחד עמה נחלשת הנאמנות המקצועית.

·        סכנת הפיטורים של עיתונאי חוקר, המחיר האישי של התחקירן מחלישה את העיסוק בתחקירים ופוגעת בחופש הביטוי ובנאמנות המקצועית.

·        עבודת העיתונאי החוקר מתסכלת ,לא מתגמלת ומלחיצה מפחיתה את היכול של העיתונאי לעמוד בלחצים ולהיות נאמן למקצועו.

·        המוטיבציה לערוך תחקירים יורדת מהסיבות : ממן משרה של עיתונאי, הגנה משפטית, זמן ומשאבים - הולכות ופוחתות

·        תביעות השתקה כגון תביעות בבית משפט מאיימות על עבודת העיתונאי החוקר מלהמשיך ולעסוק בתחקיר ולמנוע את פרסומו

·        בעלי ההון שולטים בתקשורת כלכלית ובעלי העיתונאים לא מאפשרים  עיסוק בשחיתויות שלהם.

·        שינויים וצמצומים כלכליים בעיתון ממתנים את המשאבים הנדרשים לעבודת התחקיר שהופכת להיות מותרות וכן מעמדה במשבר.- אילוץ כלכלי

·        עיתונאים חוקרים יכולים לפגוע בפרנסה של העיתון או של הערוצים כמו ערוץ 10 מהסיבות הבאות שמונעות מכתבי התחקיר לפרסם את התחקירים

·        הגנה משפטית - יקר ואיום על המצב הכלכלי של העיתון/ערוץ

·        תביעות אפשריות - קשה לעמוד בהם

·        קשרים פוליטיים- ותקשורת. לא מאפשרים פרסום התחקיר

·        עיתונאי התחקיר פוחדים לפרסם דברים ולקבל תביעות, וזה מה שפוגע בהם. נשוא התחקיר מאיים לא לפרסם בעיתון. אילוצי מו"ל - אינטרס כלכלי שמונע פרסום של תחקירים

בשיטת המחקר ערכתי סקר עמדות ושאלתי  10 שאלות הקשורות לעיתונות חוקרת ולדילמות שעיתונאי תחקיר צריכים להתמודד איתם.

אלו הם הממצאים של הסקר:

·         רוב האנשים חושבים שעבודת העיתונאי חשובה.
·         מכירים שמות של עיתונאים חוקרים בישראל.
·         ניתן להסיק שהרוב מכיר את רוב התחקירנים בישראל. 
·         הרוב היו רוצים שעיתונאי חוקר ימשיך בעבודתו למרות המחירים האישיים מה שמעיד שחופש הביטוי הוא ערך חשוב למשתתפים והם רוצים את מלוא המידע. (זכות הציבור לדעת)

·         לרוב הציבור חשוב שהעיתונאי החוקר יבדוק היטב את מקורות המידע שלו.
·         רוב האנשים אמרו חשוב שהעיתונאים ישמרו על חיסיון עיתונאי  .

מה שמעיד שהציבור מעוניין לקבל מידע ולכן חשוב לא לפגוע במקורות המידע וזה מה שמחזק את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.

·         ניתן לומר שהציבור אינו חושב שהחוקר יכול ניטרלי במידה רבה מאוד אלא במידה בינונית.

מה שמלמד שגם עיתונאי חוקר הוא עיתונאי סובייקטיבי וולא אובייקטיבי.

 ·         שהציבור רוצה לקבל תמונה מאוזנת לאירועים ולמקרים.

·         הרוב חושב שחשוב לפרסם את התגובה של הנאשם בתחקיר מה שמעלה את ערך חופש הביטוי בחברה ואת זכות הציבור לדעת את מה שקורה בדיוק.

·         הרוב תומך בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת למרות המחירים האישיים הגבוהים שהעיתונאים צריכים לשלם.

ומתוך שתי תחקירים של אילנה דיין שניתחתי מהתגובות למדתי כי בדילמה בין נאמנות למקצוע לבין אילוצי עיתונאי חוקר גברה הנאמנות המקצועית. 

התאוריה שמסבירה את הדילמות של עיתונאי חוקר בישראל היא התיאוריה הניאומרכסיסטית ויחסי הון שלטון תקשורת.

על פי התפיסה הניאו-מרקסיסטית, תקשורת ההמונים היא הזרוע המבצעת של השלטון. התפיסה הניאו מרקסיסטית טוענת שהמוסדות החברתיים משקפים את ערכי המעמד השליט. התקשורת, כאחת מהמוסדות החברתיים, משמשת כלי לביטוי הדעות והאידאולוגיה של המעמד השליט .תפקידי תקשורת המונים לפי התאוריה הניאו מרקסיסטית היא לשרת את האינטרסים של המעמד השליט ולשכנע את הנשלטים שהמצב הקיים פועל לטובתם

מערכת היחסים בין הון-תקשורת-שלטון מבטאים היטב את תיאוריה קשרים אלה נובעים משילוב אינטרסים בין מוסדות חברתיים וכן מקשרי ידידות ואינטרסים בין אנשים בתחומי העסקים התקשורת והפוליטיקה. הקשרים האלה גורמים לעיתים קרובות לעיוותים שונים בתפקוד של מוסדות ולפגיעה ברווחה של כלל החברה על ידי הסתרת מקרי שחיתות, התעלמות מהשפעות חיצוניות, מונופולים ותחרות בין מעטים, תמיכה במלחמות מיותרות, ופגיעה בתפקוד של השוק הממשלה והעיתונות.

שורה של סכנות נשקפות למשטר הדמוקרטי מריכוז השליטה  באמצעי תקשורת בתחומי חדשות ואקטואליה:

1. נבחרי ציבור עלולים להימנע מלבקר את אמצעי התקשורת ואת בעליהם מחשש שתיחסם דרכם להתבטא באופן חופשי בפני הציבור הרחב.

2. אמצעי התקשורת שלבעליהם אינטרסים נוספים עלולים לפעול בסיקוריהם ובביקורתם על פי אינטרסים אלה ולא באורח אובייקטיבי.

3. עיתונאים ואמצעי תקשורת עלולים לחשוש מלדון בעניניהם של בעלי השליטה באמצעי התקשורת מחשש שיבולע להם

4. בעלי סמכויות שלטוניות ואנשי תקשורת עלולים לפתח יחסי 'תן וקח' זה עם זה, תחת יחסי ביקורת עניינית מצד אחד ובקרה מצד שני. כל אלה עלולים להביא לצמצום מגוון הדעות

 כדי להתמודד עם סכנות הריכוזיות נקבעו בחוקי התקשורת האלקטרונית הוראות המגבילות אנשים ותאגידים מלשלוט בשיעורים גבוהים בתחנות רדיו וטלוויזיה, או מלרכז שליטה במספר אמצעי תקשורת כמו עיתונים ותחנות שידור. גם גורמים פוליטיים הורחקו מזירה זו.

 יישום

תיאוריה זו מסבירה היטב את הדילמות והלחצים של עיתונאי חוקר. עליו להיות חזק ביותר כדי להתגבר על תופעה זו ובכול זאת לשמש "כלב השמירה של הדמוקרטיה"- לבקר את השלטון. לגלות שחיתויות ועוולות של השלטון ולפרסמם.